הוקאידו וסאפורו — מדריך לאי הצפוני: שלג, לבנדר, אוטארו ואיך להגיע

הוקאידו (北海道), האי הצפוני והגדול ביותר אחרי הונשו, היא יפן אחרת: מרחבים פתוחים, הרים מושלגים, חוות ושדות פרחים, ופחות צפיפות מאשר בטוקיו ובקיוטו. בחורף היא אחד מיעדי השלג והסקי הטובים בעולם, ובקיץ היא מפלט קריר ונעים מהחום של שאר יפן.

הבירה, סאפורו, היא הבסיס הטבעי לטיול, ומשם יוצאים לאוטארו, לפוראנו ולניסקו. המדריך הזה מסביר מה לראות, מתי לבוא ואיך לשלב את הוקאידו במסלול שמתחיל בטוקיו.

סאפורו — העיר המרכזית

סאפורו נבנתה בסוף המאה ה-19 בתכנון של רשת רחובות, ולכן קל להתמצא בה. בלב העיר עובר פארק אודורי, רצועה ירוקה באורך של יותר מקילומטר, ובקצהו מגדל הטלוויזיה עם תצפית על העיר. מדרום לו סוסוקינו, רובע הבילוי והאוכל, ובצפון העיר מוזיאון הבירה של סאפורו, בבניין לבנים היסטורי, עם טעימות בסוף הסיור. ליום שמש שווה לעלות ברכבל להר מויווה, לתצפית לילה מהיפות ביפן.

מלונות בסאפורו

פסטיבל השלג בסאפורו

פסטיבל השלג (Sapporo Snow Festival) הוא אירוע החורף הגדול של יפן: פסלי שלג וקרח ענקיים, חלקם בגודל של בניין, לאורך פארק אודורי, ופסלי קרח מוארים בסוסוקינו. הפסטיבל הבא יתקיים ב-4–11 בפברואר 2027, והכניסה חינם. המלונות בעיר מתמלאים חודשים מראש, אז מי שמתכנן להגיע צריך להזמין עכשיו. עוד פסטיבלים לאורך השנה בלוח הפסטיבלים של יפן.

אוטארו — תעלה ומחסנים

אוטארו, עיר נמל קטנה כ-40 דקות ברכבת מסאפורו, מפורסמת בתעלה שלאורכה מחסני אבן מתחילת המאה ה-20, שהפכו למסעדות ולחנויות. ברחוב סאקאיימאצ’י יש סדנאות זכוכית, חנויות תיבות נגינה ובתי קפה, ובנמל מסעדות סושי עם דגים מהים הצפוני. בחורף, בערבים, התעלה מוארת בפנסים ובנרות, ויום באוטארו הוא טיול היום הכי קל מסאפורו.

פוראנו וביאי — שדות הלבנדר

במרכז האי, כשעתיים מסאפורו, נמצאים פוראנו וביאי: גבעות מתגלגלות, שדות פרחים בפסים של צבעים והרים ברקע. הלבנדר פורח בעיקר באמצע ועד סוף יולי, והחווה המפורסמת פארם טומיטה פתוחה לקהל בחינם. בביאי שווה לעצור בבריכה הכחולה (Aoiike), שהמים שלה בצבע טורקיז. התחבורה הציבורית באזור דלילה, אז רכב שכור או סיור מאורגן חוסכים הרבה זמן.

סיורי יום לפוראנו וביאי מסאפורו

ניסקו — סקי ושלג אבקה

ניסקו, כשעתיים וחצי מסאפורו, היא אתר הסקי הכי מוכר ביפן בקרב תיירים, בזכות שלג אבקה (פאודר) יבש וקל במיוחד. העונה נמשכת בערך מדצמבר עד אפריל, והשלג הטוב ביותר בינואר–פברואר. בכפר יש מלונות בכל רמה, בתי ספר לסקי עם מדריכים דוברי אנגלית והשכרת ציוד, ולכן הוא מתאים גם למתחילים ולמשפחות. מי שמחפש אווירה יפנית יותר ופחות זרים יכול לבחור ברוסוטסו או בפוראנו שבמרכז האי.

האקודאטה ונובוריבצו

האקודאטה, בדרום האי, ידועה בתצפית הלילה מהר האקודאטה, אחת המפורסמות ביפן, ובשוק הבוקר עם סרטנים, אורז עם ביצי סלמון וקערות דגים טריים. זו גם התחנה הראשונה למי שמגיע בשינקנסן מטוקיו, כארבע שעות נסיעה. נובוריבצו, כשעה ברכבת מסאפורו, היא אחת מעיירות האונסן הגדולות ביפן, עם ג’יגוקודאני, “עמק הגיהנום”, עמק של אדים, גופרית ומעיינות רותחים. מידע על לינה באונסן במדריך הריוקאן והאונסן.

אוכל בהוקאידו

הוקאידו נחשבת למזווה של יפן. ראמן מיסו נולד בסאפורו, ויש סמטה שלמה של דוכני ראמן בסוסוקינו. ג’ינגיסקאן, בשר טלה על גריל בצורת כיפה, הוא המנה המקומית. פירות ים: סרטן, אצות קומבו, אורז עם ביצי סלמון (איקורה) וקיפודי ים. ולקינוח, מוצרי חלב מהחוות של האי: גלידה רכה, שוקולד ועוגות גבינה. בשוק ניג’ו במרכז סאפורו אפשר לטעום הרבה מזה בבוקר אחד.

איך מגיעים ואיך מסתובבים

הדרך המהירה היא טיסת פנים מטוקיו, כשעה וחצי לשדה התעופה ניו צ’יטוסה, ומשם רכבת מהירה לסאפורו בכ-40 דקות. מאוסקה הטיסה כשעתיים. השינקנסן מגיע כיום רק עד שין-האקודאטה-הוקוטו, וההארכה עד סאפורו צפויה רק בסוף שנות ה-2030. בתוך האי הרכבות מחברות את הערים הגדולות, אבל המרחקים גדולים ובאזורים הכפריים רכב שכור נוח יותר. בחורף שלג כבד עלול לבטל רכבות וטיסות, אז השאירו מרווח של יום לפני הטיסה הביתה.

מתי לבוא ואיך לשלב במסלול

החורף הוא העונה הכי מבוקשת, בזכות השלג והפסטיבל, אבל הוא גם קר מאוד, עם טמפרטורות מתחת לאפס כמעט כל היום. הקיץ נעים, בדרך כלל 20–25 מעלות, בלי עונת הגשמים של שאר יפן. הסתיו מביא את השלכת מוקדם, כבר בסוף ספטמבר בהרים. במסלול קלאסי של שבועיים אפשר להוסיף את הוקאידו כארבעה–חמישה ימים בסוף, ולטוס הביתה מטוקיו. עוד על בחירת העונה במתי לטוס ליפן.

---

מכאן אפשר להמשיך: בחרו מתי לטוס ליפן, עיינו בלוח הפסטיבלים או תכננו את ההתחלה בטוקיו.